פסוריאזיס בוער בל”ג בעומר

מרוב אש, לא רואים את ההקלה. פסוריאזיס
ל"ג בעומר הוא חג של אש ושל שמחה, תה עלים, תפוחי אדמה, אש אש מדורה, שירי מדורות, ריקודים, חברים, קרשים והנאה מרובה לאור ירח מלא. בעוד של"ג בעומר ממלא לנו את רמת השמחה, הוא מייבש לנו את רמת הלחות שבאוויר, כי מרוב אש, לא רואים את הלחות.

פסוריאזיס, לא נוסיף שמן למדורה

בעוד שרובינו נהנים מל"ג בעומר, יש שמתקשים מהחג הבוער הזה, כמו חולי אסתמה, בעלי דיסק פרוץ שמתקשים בהרכבת המדורה, שוניי-יכולות שהמדורות אינן נגישות להם, חולי פסוריאזיס הרגישים ליובש ואחרים. נרצה שלא לייצר מוגבלויות נגישות לחגיגות המדורות, ואולי כדאי להמליץ לחולי פסוריאזיס להצטייד בקרמים מרובי לחות שיקלו על אותו פסוריאזיס. נשתדל לא להוסיף שמן למדורה, ואולי להשאיר קצת שמן אמבט להקלה על העור, לאחרי המדורה. דווקא בחג הזה נוכל לגלות הזדהות רבה יותר עם חולי פסוריאזיס, כי גם אנחנו קרוב לוודאי שנרגיש עור יבש וגירודים, גם אם באופן שונה מאלה שחשים את תסמיני אותו פסוריאזיס בשאר השנה. נאחל לכולם ליהנות מהאש ומקסם הלהבות.